"טוב במיטה" מאת ג'ניפר ויינר

סיקור אורח של רווית ליפשיץ-ציון.

ספר הביכורים של הסופרת האמריקנית שכתבה עד היום כבר 11 ספרים שרובם להיטים, סיפורים קצרים ועשרות מאמרים. סגנון כתיבתה הומוריסטי, סרקסטי ושנון ביותר. כמעט תסריט. דוהר קדימה ולא עוצר לרגע.  קומדיה רומנטית, לעיתים מרירה, לעיתים עצובה, פוקחת עיניים ומרחיבה את הלב. בין ניו יורק, פילדלפיה והוליווד. בין העיר לפרברים אנו נעים בקצב מסחרר. הגיבורה מזכירה במקצת את בריג'ט ג'ונס בדמות הקומי/טרגית כמו גם האם המאוד ייחודית ואקסצנטרית.

בגיל 28 דברים מתחילים להראות די בסדר לקני (קנדס) שפירו. נכון, אמה יצאה מהארון בסערה יחד עם בת זוג הזויה, אביה, מנתח פלסטי, זנח אותה בנעוריה והביע חוסר ענין מוחלט בה ובמשפחתה עוד בילדותה. אבל.. יש לה כלב שהיא אוהבת בשם ניפקין....(בדקו במילון..*), עבודה מספקת ככתבת תרבות הפופ והסלבס ב"פילדלפיה אקזמינר", יש לה חברת נפש בשם סמנת'ה והיא אפילו בדרך להשלים עם מימדי הפלוס-סייז של גופה.
אך היום נפתח כשבמגזין נשים ארצי ידוע היא נחשפת בדרך שלא חשבה אפשרית: החבר לשעבר ברוס, מפרסם טור- " לאהוב אישה גדולה". קני , ק' במאמר שהוא פרסם, המומה ונוחתת לאומללות אך יחד עם זאת נפתחת בפניה השנה הכי מדהימה בחייה.  מפילדלפיה, להוליווד וחזרה היא מנתבת דרך חדשה לעצמה, מתאבלת על אובדן, מתמודדת עם העבר ומגלה בדרך מי היא ומה היא יכולה להשיג.

"כזאת אני, בת עשרים ושמונה, בקרוב בת 30. שתויה. שמנה. בודדה. לא אהובה וגרוע מכל, נדושה, כמו צרוף של אלי מקביל ובריג'ט ג'ונס, גם במשק , כנראה, ועל דלתי דופקות שתי לסביות נחושות. הברירה הטובה ביותר שיש לי, החלטתי, היא להתחבא בחדר הארונות ולהעמיד פני מתה.  "יש לי מפתח", איימה אמי.

מי היא קני ( קנדיס) שפירו?
חכמה, סרקסטית, עיתונאית בידור ותרבות מצליחה הגרה בפילדלפיה. יש לה קבוצת חברים טובה, במיוחד סמנתה, כלב , ופרידה מחבר של שלוש שנים ממנה היא מנסה להתגבר . יש גם קשר לא פתור עם האב שנטש בילדותה ומעולם לא פרגן לה והחמיא לה.  יש לה תואר מפרינסטון ודירה משלה , מאוד נחמדה. החבר לשעבר עובר מלכתוב עליה לביקורת על החברה. אנו חשים שזו הפרה הקדושה האחרונה שמותר לצחוק עליה בעולם שאסור לצחוק בו על כלום. על אישה שמנה עדין יש קונצנזוס שמותר לצחוק.

"לעולם לא אשכח את היום שבו התברר לי שחברתי שוקלת יותר ממני...התאהבתי בפיקחותה, בצחוקה ובעיניה הנוצצות. עם גופה, החלטתי, אני יכול ללמוד לחיות......מעולם , בכל הפעמים הרבות שאמרתי לה שהיא יפה, אני יודע שהיא לא האמינה לי......לאהוב אישה שמנה בעולמנו זה מעשה אמיץ ויתכן שזה אפילו מעשה עקר. מכיוון שכאשר אהבתי את ק', ידעתי שאני אוהב משהי  שאיננה מאמינה שהיא ראויה לאהבה..."

הדמויות של וינר שנונות, מקוריות, זזות במהירות והגיבורה אהובה עלי ביותר. צוות דמויות המשנה אמין ביותר, הדיאלוגים מהירים ונוגעים בדברים החשובים בחיים. ספר חובה בעיני לכל אישה הנאבקת עם גופה, שזה כמדומני כולנו...
ההשוואה, כפי שציינתי, לספרי בריג'ט ג'ונס בלתי נמנעת. דמות בודדה, מצחיקה, בעלת לשון חדה, אך היא אינה בריג'ט. לקני יש פצעים עמוקים בלב ורגישות. דמותה הרבה יותר עמוקה. למרות משקלה היא מצליחה להרים את חייה. בעבודה ועם חברים. היא זו שביקשה לסיים את הקשר עם החבר. החבר לשעבר, שניצל את הבמה שברשותו להפוך את הסיפור לפומבי, התייחס גם ליחס החברה ובכך גם גרם לקני לשקול ולבחון דברים מחדש.  אף יש תזכור לקלינטון- לוינסקי בהקשר של אישה גדולה.
אישה שמנה היא בעצם המעוז האחרון של הקונצנזוס ושל הפוליטיקלי קורקט. הדבר האחרון שמותר לצחוק עליו מבלי שיגרם נזק. קני עצמה שבויה של הקונספט הזה וזמן רב לא מאמינה שהיא יכולה להיות יפה, מושכת ונאהבת.
אם היא לא מאמינה, אייך אחרים יאמינו?

"נסה לקנות לה לבני נשים ליום האהבה ותיווכח כי המידות נגמרות היכן שהיא מתחילה"

החלק ההומוריסטי בספר מאוד חזק ובולט. תחייכו רוב זמן הקריאה. הסרקזם, השנינות והאותנטיות נפלאים. ההתעלות של הספר נמצאת לדעתי בחלקים הקודרים. הילדות עם האב וההשפעה ההרסנית שהייתה לו על חייה. אחת הסצנות הנוגעות ביותר ללב היא שהאב עם משפחתו החדשה מגיעים לטקס הסיום שלה בפרינסטון רק כי זה היה בדרך שלו לתכניות אחרות. היא קנתה לו כרטיס ב 100 דולר והוא אפילו לא נשאר לטקס. הוא אף לא מסוגל לחבק ולנשק אותה לשלום.
אף בזמן הדיכאון , כשהתינוקת שלה בפגיה, קני מאבדת ממשקלה והופכת כמעט רזה. משאת נפשה בעבר. אך היא איננה מצליחה ליהנות מזה בעקבות הנושאים היותר אקוטיים המונחים לפניה: עקרות, תינוקת פגית, אימא לבד, חסרת אהבה וכעסים עצומים.

הנאתכם מהספר מובטחת!