חבוקים לעת שקיעה ולאור השחר העולה מאת סנדרה בראון.

סיקור של חגית ברקוביץ.

הספר הראשון מתוך שניים, על סגאת משפחת קולמן.

חבוקים לעת שקיעה
לידיה הצעירה, עברה בחייה טראומות רבות. החל ממות אביה, מכירת ביתה היחיד שהכירה ועד מות אימה, כאשר חיו בעוני מחפיר. אחיה החורג קלאנסי נהג להתעלל בה רבות, ולא רק במכות ואגרופים, אלא גם מינית. כאשר גילתה שהיא בהריון מקלאנסי הנתעב, החלה לתכנן את בריחתה. לידיה ידעה היטב שאנשי העיירה בה חייתה, לא ינקפו אצבע על מנת לעזור לה. הם חשבו שהיא אשפת הרחוב בדיוק כמו קלאנסי ואביו.
לאחר שזרקה אבן כבדה על ראשו של קלאנסי, היתה בטוחה לידיה שהוא מת, והחלה לברוח מהר יותר, עד שהגיעו צירי הלידה של בנה התינוק. כמו וחש שהיא אינה רוצה אותו, התינוק נולד מת.
כאשר בבה לנגסטון ואחיו, לוק, מוצאים את לידיה מוטלת כנגד עץ ביער, שבין רגליה בנה התינוק המת, שולח בבה את אחיו לקרוא לאימו, מאמה. מאמה, אישה שופעת איברים, חום וחיבה, באה לעזרתה של דיאנה המותשת, ומכניסה אותה אל קרון עגלתם של המשפחה, ללא התחשבות ברגשותיהם של אנשיי השיירה בה היו, בדרך לטקסס, לכיוון חיים חדשים וטובים יותר.
כאשר ויקטוריה קולמן כורעת ללדת, מאמא נקראת לקרונם, על מנת לעזור לויקטוריה בלידה. ויקטוריה מתעקשת להמשיך במסע לטקסס, על אף הלידה. מחצית השעה לאחר שלי קולמן, תינוקם של רוס וויקטוריה נולד, ויקטוריה מחזירה את נשמתה לאלוהים.
כאשר לידיה מספרת למאמה ששדיה כואבים, מאחר ואין לה תינוק להניק, מאמה מביאה אותה לקרונו של רוס, על מנת שתניק את לי הפעוט. מיס ווטקינס "החסודה" כועסת ולא מעוניינת בכך, בטענה שלידיה היא יצאנית, בת אספסוף, שבוודאי כרעה ללדת "תאונת עבודה". גם רוס קולמן חושב כך. הוא לא רוצה שיצאנית תניק את בנו, במיוחד מאחר וויקטוריה היתה אצילית, בת מעמד גבוה.
לאחר שהגיעו לפשרה, ונתנו ללידיה להניק את לי, רוס מחליט להחזיר את חובו למשפחת לנגסטון, בכך שכשיצא לצוד, יביא גם להם חלק מהציד.
במהלך נסיעת שיירת הקרוואנים לטקסס, תלאות רבות עוברות על נוסעי השיירה. החל מרצח לוק, אחיו הצעיר של בבה, ועד למותו של וינסטון היל, כשניסה להגן על לידיה מאחיה החורג הנתעב, קלאנסי. מקרון יצאניות שנתקע ללא גלגל, שלידיה חוששת שרוס השתמש בשירותי אחת הבנות, ועד חיפושיו של אביה של ויקטוריה, שלא היה מוכן לקבל את עזיבתה של ויקטוריה, כדבר שיזמה בעצמה.
סנדרה בראון מטיבה לכתוב את התלאות הרבות, בכישרון שאין כדוגמתו. הלב בוכה עם הדמויות, צוחק איתן, ונהנה לקרוא את כל החוויות הרבות. בהחלט ספר מומלץ בחום רב.


לאור השחר העולה
ספר ההמשך ל"חבוקים לעת שקיעה".
בנר, ביתם הפזיזה, החכמה והנהדרת של רוס ולידיה, מגיעה לגיל שבו אפשר להתחיל, לדבר על חתונה. והגבר אותו בנר בחרה, הוא גרידי שלדון, בעל המנסרה היחידה של העיירה.
אי אפשר להגיד, שגרידי שלדון לא חיזר אחרי בנר. ועוד איך הוא חיזר. הוא ידע כמה שווים הם העצים הנמצאים בחלקת האדמה אותה היא תקבל לאחר נישואיה. הוא חשב לעצמו כי יוכל להרחיב את המנסרה שלו.
אך כאשר החתונה של בנר וגרידי נעצרת במפתיע על ידי דוגי בורנס וביתו ההרה, וונדה, הכל מקבל תפנית אחרת. גרידי נורה, ואקדח מופנה אל בנר. ג'ייק, הזכור לנו כבבה, מפנה את אקדחו אל דוגי, יחד עם כל פועלי חוות ריבר בנד של רוס ולידיה. מחשש שבנר תחטוף את הכדור הבא, מניחים כולם את נשקם. אך מה לעשות? דוגי מכריז על גרידי כעל זה שעיבר את וונדה, ביתו היחידה.
לאחר שהחתונה מופסקת, לאיש אין מצב רוח להתעסק עם כל קישוטי החתונה המקשטים את בית החווה הרחב. בנר עולה הישר אל חדר ילדותה, ובוכה מרות על מר גורלה. לידיה מצטרפת אל בנר בחדרה, ושתיהן בוכות.
ג'ייק, שאומץ כדוד אהוב ללי ולבנר, מבלה את הערב בתוך האורווה יחד עם סוסו הפצוע. הוא חש צער רב על מה שקרה לבנר. היא אכן יקרה לליבו. אך הוא לא מוכן למה שקורה.
בנר, שאהבתה לג'ייק גדלה עם השנים, יחד עם ידיעתה, שהוא, ג'ייק, אוהב את לידיה, מחליטה לעשות מעשה. הלילה הזה היה אמור להיות ליל כלולותיה, והיא היתה אמורה להפוך להיות אישה. וכך יקרה. היא חומקת אל האורווה, וכנגד רצונו ההתחלתי של ג'ייק, הם בהחלט משתמשים באורווה, לא לשם מה שהיא נבנתה.
נבוכה ופגועה מג'ייק, בנר בורחת חזרה אל חדרה, ושם מחליטה. היא תעבור לחווה שהובטחה לה לנישואיה, לא חשוב מה. והחווה תשגשג.
רוס, שיודע עד כמה בנר חזקה ואמיצה, לא מוכן שהיא תעבור לבדה לחווה, ומצליח לבסוף לשכנע את ג'ייק להצטרף אל בנר, אל החווה החדשה, ביחד עם מספר מצומצם של עובדים וסוסים, על מנת לסיים להקים את האחו, בו יהיו הפרות שיגודלו בחווה. רוס לא יודע שג'ייק ובנר היו ביחד במובן האינטימי של המילה, סומך על ג'ייק שיגן על בנר, הן מהעובדים, והן מהשמועות המסתובבות להן בעיירה.
שניהם, בנר וג'ייק, נלחמים במשיכה החדשה שנבנת בניהם, בחסות שעות הערב והלילה, אותם הם מבלים יחדיו ולחוד בחווה החדשה של בנר. בנר עדיין חושבת שג'ייק מאוהב באימה, לידיה, בעוד ג'ייק לא רוצה לפגוע בבנר, או בחברות רבת השנים עם רוס.
לאחר ביקור אצל מגדל הבקר יחד עם ג'ייק, לי ומיכה, פוגשת בנר את פריסיליה. פגישה הרת גורל, ומטלטלת עולמות. בנר, שלא מוכנה להישבר מול פריסיליה, שותקת, וחוזרת עם ג'ייק לחדרה.
ביום חזרתם, מבול חזק לא מאפשר לחבורה להביא את הפרות אל החווה. בנר, שחשה כאבים בביטנה, לא מצטערת, ושמחה לחזור סוף סוף אל ביתה.
כאשר הכאבים של בנר מתחזקים, ג'ייק נאלץ בגשם הזועף לצאת אל העיירה, על מנת להביא את הרופא, שיטפל בבנר. הפתעה רבת גורל מחכה לו, כאשר הרופא מנתח את בנר, להוציא את התוספתן הדלוק שלה.
האם ג'ייק באמת אוהב את לידיה, כפי שבנר חוששת?
מה ייקרה כאשר גריידי יגלה את סודו של רוס מפריסיליה?
האם אהבה באמת טמונה בעתידם של ג'ייק ובנר?
אם קראתם את הספר הראשון, או לא, זה עדיין ספר מדהים, רגיש, ומופלא. הסודות מהספר הראשון מתגלים גם בספר הזה, כך שאין ממש צורך לקרוא את הספר הראשון, אך גם הוא מוצלח.