פרש הברונזה, טאטיאנה ואלכסנדר, גן הקיץ- מאת פאולינה סיימונס.

סיקור אורח של רווית ליפשיץ-ציון

אפי, יפהפה, עוצמתי ומלא השראה. יגרום ללבך להתרסק לרסיסים וימלא אותו מחדש באושר. סיפור בלתי נשכח על גבר ואישה שסיכנו הכול עבור אהבתם ששרדה את כל הקשיים.
לתאר את פרש הברונזה  כ"סיפור אהבה" זה בערך כמו לתאר את ההימלאיה- כהר או את הניאגרה-כמפל.
אחד מסיפורי האהבה העוצמתיים ביותר שקראתי. הקרבה, נתינה, הבנה, תשוקה אדירה, סבל, תלאות אין סוף, לא חסכו ולא הורידו ולו במעט מעצמת האהבה בין טטיאנה לאלכסנדר, להיפך, העלו אותה לדרגה כמעט לא אנושית.
הרומן שזור פואטיקה וכתיבה כמעט שירית. ברקע, האירועים ההיסטוריים מהקשים, החשוכים והדרמטיים ביותר. הם אינם הנושא. הספר אינו ספר היסטוריה. הפרטים הרבים אינם תמיד מדויקים אך אין לכך חשיבות. משמעות האירועים ההיסטוריים באה לידי ביטוי בדמויות הראשיות ובסיפור ביניהם אך לא רק. קיימות מגוון רחב של דמויות משנה המבטאות צדדים רבים של המין האנושי בזמן  מלחמת העולם השנייה, רעב, משטר דיקטטורי חשוך תוך חיים בפחד קבוע, פחד מהלשנה, רצון תמידי לשרוד ולחיות, להציל את עצמך ואת הקרובים לך. חלק מהדמויות בחרו בכיוון השלילי- החתרני, הבוגדני, האנוכי וחלקן בחר בטוב שבאדם גם במחשכים הגדולים ביותר, בהפצצות, ברעב, ברדיפות, בחוסר הפרטיות המוחלט ובעוני.
כל אלו יחד יוצרים עולם מלא ועשיר. הסאגה רחבת היריעה משתרעת משנת 1941 ועד ההווה אך מדי פעם קופצת אחורה לאירועים ואנקדוטות הנותנים עומק רב לדמויות הראשיות והמשניות והממחישים לנו ביתר שאת את האישיות יוצאת הדופן של טאטיאנה ואלכסנדר והקשר הנצחי והבלתי ניתן להתרה ביניהם.


"טאטיאנה החזירה לו מבט רק לרגע קל, ואותו רגע של התבוננות בפניו, משהו רטט בתוכה: רטט, היא היתה רוצה לומר , באופן לא מורגש, אך לא זה היה המקרה. ליבה כמו החל לשאוב דם בארבעת חדריו בעת ובעונה אחת, יוצק אותו אל תוך ריאותיה ומציק בו את גופה. היא מצמצה וחשה שנשימתה מתקצרת. החייל התמזג עם המדרכה בשמש הצהובה החיוורת".

 
הרומן הוא סיפור אהבה. עמוס במאבקים, השראה, אכזבות והתעלות. אסונות, תקוות, הקרבות, תשוקה בלתי נלאית. קשר בין שתי נשמות. רוח האהבה של טאטיאנה ואלכסנדר גברה על טרגדיות אנושיות אדירות והחוויות הקשות של מלחמת העולם ה 2  וברית המועצות הסובייטית. תיאורי הרעב, תיאורי המלחמה, הדיכוי, לנינגרד במצור, משפחות שלמות בחדרים קטנים וצפופים, הקצבת מזון, תיאורי הזוועה מוחשיים אך מועברים בדרך לירית.
 כיצד אעביר את סיפורי העלילה מבלי לקלקל? הבה ננסה.


פרש הברונזה-

ב 22 ביוני, 1941 גרמניה הנאצית פלשה ללא הכרזת מלחמה לברה"מ.
משפחת מטאנוב חייה בדירה צפופה בלנינגרד.  7 נפשות ב 2 חדרים החולקים מטבח וחדר אמבט עם משפחות נוספות. טיפוסי לתקופה. הימים ימי הקולקטיב של סטאלין. הבת הצעירה טאטיאנה, בת ה-17 נשלחת על ידי משפחת לקנות מזון לפני שחוקי הקיצוב יכנסו לתוקף. היא קצת חולמנית ומתיישבת בתחנת אוטובוס ומלקקת גלידה. כשהיא מסיתה מבט לעבר צידו השני של הכביש היא מבחינה בקצין צעיר בצבא האדום המיישיר אליה את מבטו. הוא חוצה את הכביש. עולה אתה לאותו אוטובוס. הם פותחים בשיחה למרות ביישנותה. המשיכה ביניהם מידית  וחזקה .
הקצין הוא אלכסנדר. יחד עם חברו דימיטרי הם עוזרים לטטיאנה בסחיבת הקניות הביתה. שם היא מגלה שאחותה דאשה התרועעה עם אלכסנדר לאחרונה והוא הבחור בו היא מאוהבת. טניה ואלכסנדר מסכימים ללא מילים לא לומר דבר. טניה דבקה בנאמנותה לאחותה ומכאן עולה קונפליקט פנימי שצף לאורך הספר הראשון. דימיטרי מחזר אף הוא אחרי טטיאנה. הסבא והסבתא עוזבים ברגע שיכלו אך שאר המשפחה נשארת בלניניגרד. את האח התאום פאשה שולחים למחנה קיץ אשר יופצץ על ידי האויב.
טטיאנה מצטערת שלא שמעה בקולו של אלכסנדר להכין מזון "כאילו לא תראה מזון שוב". המשפחה נשענת על אלכסנדר המשתמש בקשריו להשגת מזון נוסף אך גם הוא לא מספיק. כשהסתיו הופך לחורף הבעיות מחריפות. קצבת הלחם הזעומה הופכת לנסורת. אין כלבים וחתולים ברחובות. צינורות המים קפאו. אין חשמל. אנשים מתים סביבם.
טניה היא שורדת אמיתית. זו הפתעה לכל מי שהכיר אותה קודם כביישנית, חולמנית, שאף פעם לא הוכיחה את ערכה למשפחה. אך בעתות משבר הופכת לקשוחה מכולם. בדרכה התמימה אך בחכמתה הרבה ביחס לגילה הצעיר. מראה שברירי, בלונדינית יפהפייה קטנת קומה בגוף מושלם. אך זו הקליפה. בתוכה היא חרוצה, נאמנה, משעשעת ותעשה הכל בכדי להציל את משפחתה ואת אהוב נפשה. לטטיאנה הומור שחור, תכונה רוסית אופיינית. היא מספרת בדיחות לשם הכייף בכדי לשאת את מה שלא ניתן לשאת. היא מוצאת אומץ לבצע את הבלתי יאומן אך עם כל זה אינה מסוגלת לעמוד ולהתוודות מול אחותה על אלכסנדר.
אלכסנדר הוא כל מה שנדמה ושום דבר כמו שנראה לנו. הוא הגיבור הרומנטי במיטבו. צעיר, גבוה, יפה תואר, חכם, אמיץ, גיבור. אך יש לו סוד ענק. סוד שיסכן את חייו באם יתגלה. מידע זה האו גילה לאדם הלא נכון אותו חשב לחברו אך הוא חש שיכול לחלוק אותו עם טטיאנה המבינה מיד איזה כוח יש ל"חברו" . הסצנה בה הוא מספר לה על פגישתו האחרונה עם אביו בכלא אחת המדהימות וכאן הכינו את הממחטות. הוא יעשה הכל בכדי להציל את אהוביו.  הוא לוקח סיכונים אדירים במיוחד עבורה. היא לוקחת סיכונים אדירים במיוחד עבורו.
"חברו" דימיטרי, פרוטוטיפ סובייטי. לא מסוגל לראות מעבר לאינטרסים שלו. דאשה אחותה לא רואה מעבר לאפה ולא מבחינה באהבה בין אלכסנדר ואחותה. היא קצת קריקטורה של אשה רוסייה. מרינה בת דודתה רואה מיד את אהבתם אך לא מגלה. מרינה מתקשה לחלוק ונכנעת לרעב. לאט, לאט נעלמים אנשי ומתים בני המשפחה.
הסופרת משתמשת לא רק בתיאורי רעב ותאורי קרבות מעולים אלא כותבת דיאלוגים יוצאי דופן. הספר הופך ראליסטי כמעט כסרט או מחזה.
מכונת המלחמה הגרמנית, המשטר הסובייטי, אחותה המאוהבת באלכסנדר, החבר שמנצל את כוחו. כל כך הרבה כוחות העומדים בפני אהבתם של טאטיאנה ואלכסנדר אך היא עשויה להתגלות כחזקה מכולם.

Ask yourself these three questions, Tatiana Metanova, and you will know who you are. Ask: what do you believe in? What do you hope for? But most important – ask: what do you love?”
“I am Tatiana. And I believe in, and hope for, and love Alexander for life
.”

חדשות טובות- הספר עובד כתסריט על ידי הסופרת ונמצא בשלבי פרה- פרודקשן להפקת סרט.
לספר באינדיבוק  ---> פרש הברונזה



טאטיאנה ואלכסנדר-

בספר ההמשך טטיאנה יולדת בן ומנסה לשם את חייה באמריקה. אלכסנדר עובר את כל תלאות וייסורי המלחמה ומסיים כאסיר לסובייטים. טטיאנה נוסעת לאירופה להציל את חייו ולהתאחד עמו. אנו חוזרים גם אחורה בזמן ובכך מכירים טוב יותר את הנפשות הפועלות:
ילדותו ונעוריו של אלכסנדר והאידאליזם הטרגי של הוריו האמריקאים שהיגרו לרוסיה יחד אתו בשנת 1930. סצנה מעולה אחרת היא אלכסנדר כבול בשלשלאות לסודות המשטרה החשאית ותוהה היכן אשתו והאם ניצלה. אלכסנדר מורד מדרגתו כשהתגלה מוצאו האמריקני. טטיאנה המאמינה במותו נמלטת לאמריקה בהריון. היא עושה הכל לשרוד באליס איילנד וניו יורק עם בנם. רגלה האחת על הקרקע והרגל השנייה בזיכרונות על בעלה.
לפני שהעבר משיג את ההווה יש פלאש בק נהדר כיצד הם נפגשו, התאהבו ועברו את ירח הדבש. רוב הסצנות בפלאש בק מסופרות דרך עיניו של אלכסנדר בעוד שב "פרש הברונזה" הן מסופרות ברובן דרך עיניה שלה. לאחר מכן הסיפור חוזר באופן דרמטי להווה ולניסיון למצוא אחד את השני בחזרה.
הספר הראשון חווה רגשות עמוקים. הספר השני מתחילים בשיא של רגשות אלו המטפסים עוד ועוד מעלה. בספר השני אנו למדים שאלכסנדר אינו הגבר הקרוב ביותר לגיבור-על אלא גם על חטאיו, חולשותיו, שברון ליבו. לוחם פצוע שרוחו אינה נשברת.
נשאלת השאלה מה אלכסנדר רואה בטטיאנה. היא אמיצה, מצחיקה, יפה, רגשנית ובוכה לעיתים קרובות. יש לה יכולת הקרבה עצמית עצומה. יש בה תמימות מהפנטת. אך בספר זה יותר מהקודם מתגלים האומץ והנחישות שלה. ישנה סצנה נהדרת בזמן בריחה בהם דנים בשעשוע מי מבניהם הבוס. כל זה קורה כשחייהם תלויים מנגד. היא נשבעת לציית לו אך כולנו יודעים מי באמת הבוס מבין שניהם.
בספר זה כמו בקודמו, לסטאלין ול  NKVD (שהפכו אחר כך ל NKGB  ) תפקיד משמעותי בחוסר המצפון והרוע. כך צמח לו דור שלם של בדיחות רוסיות המקלות על הכאב. האלוהים של אלכסנדר גם לוקח מקום חשוב וזאת בניגוד לאתאיזם הסובייטי. ספר זה מתמקד בתקווה. היא נשענת על הבטחה קלושה ומילים לא ברורות. אט,אט, התקווה מתבהרת וטטיאנה יוצאת למשימת חייה ולהצלת אהובה.
האם יצילו את עצמם אחד עבור השני? מה אירע להם בזמן היפרדותם בשתי יבשות שונות? כל אלו באים לפתרונם המרגש בספר זה.
הסופרת מצטטת סופרים ומשוררים רבים. המשפט של רודיארד קיפלינג מתוך השיר IF  אותו אומר אביו לאלכסנדר בכלא וזה המשפט האחרון אותו יאמר לבנו, ירגש כל ציניקן.



גן הקיץ-

הספר השלישי בסדרה.
אלכסנדר וטטיאנה שרדו את הגרועים שבתלאות המאה ה 20. כבדרך נס הם התאחדו באמריקה. כעת יש להם בן יפהפה, פרי אהבתם שנוצר בתנאים הגרועים ביותר בלניניגרד ונולד באליס איילנד. למרות גילם הצעיר, התלאות שעברו שינו אותם וביגרו אותם. לאחר שחיו בנפרד זמן כה רב הם צריכים למצוא את דרכם אחד אל השנייה באמריקה של אחרי המלחמה. אמריקה של מלחמה קרה הנתונה במקרתיזם ורדיפת הקומוניזם, מאיימת על משפחתם ועל שלוות חייהם. הם צריכים למצוא את דרכם החדשה תוך התגברות על עברם שלעולם לא יעלם. גן הקיץ, המקום בו טיילו בלנינגרד ומצאו את אהבתם הוא כאן אלגוריה לגן החדש אותו הם צריכים ליצור. המסע, האודיסאה רק מתחילה...
כל ספר בטרילוגיה שונה לגמרי. לכל אחד זווית ראיה שונה בסיפור של מאבק ואהבה.
"פרש הברונזה" מתמקד בהכרות, בפרוץ האהבה הבלתי אפשרית הזו למרות מלחמה , רעב ומכשולים. "טטיאנה ואלכסנדר" מתמקד במלחמה בגורל ולמצוא אחד את השני תוך ים של מצבים בלתי אפשריים, התמדה בלתי אנושית במאבק לאושר. "גן הקיץ " מתמקד בהישרדות אך לא רק זו של מלחמה אלא של הזמן, השינויים, חוסר הביטחון, הגאווה, חוסר נאמנות וחשדנות. סצנת שיא המתח והקשיים ביחסיהם המגיעים לרתיחה ב"גן הקיץ" היא אחת הטובות שקראתי. לאלכסנדר קשיי התאקלמות באמריקה. היא הייתה ארצו בעבר הרחוק אך הוא גדל כרוסי. הוא מתלהב, נפגע ומתמתן בעזרתה. גם לה קשה להסתגל לחיי נישואין. מבקשת להמשיך עבודה כאחות מסביב לשעון עד כי משפחתה בקושי רואה אותה וזאת למרות שאלכסנדר כבר זמן רב מרוויח היטב. כאן מתגלים חסרונותיהם, חולשותיהם, היותם בני אנוש.הספר השלישי רחב יריעה ומגיע עד ההווה.
לסיכום...
הכתיבה בשלושת הספרים מעולה ופואטית. לא רק קראתי אותם אלא חשתי בם. השפיעו עלי מבפנים. ספר קלאסי שיעמוד במבחן הזמן.
טטיאנה היא אחת הגיבורות הנשיות הנפלאות עם כוח, חוסר אנוכיות מוחלט, רוח שלא ניתן לשבור ויכולת אינסופית לאהוב. בוכה מאושר, התרגשות, נוסטלגיה ועצב אך בתוך תוכה חזקה ומובילה.
אלכסנדר, ה- מאהב, אמיץ, חכם, טוב לב וללא חת. אינו גיבור-על. בעל חולשות אנושיות וכאן גדולתו. את אהבתו לטטיאנה  קשה לתאר במילים.
הבדיחות שהיא מספרת, הדברים הקטנים שגורמים לה לבכות כמו "קרם ברולה", הגלידה אותה אכלה ביום בו נפגשו לראשונה, המגזינים האמריקאים כמו הום ז'ורנל אותם אמצה כמדריכי דרך... הבישולים הרוסיים שלעולם לא תיטוש והלחם שתמיד תאפה ב 11 בלילה ליום המחרת. הדברים הקטנים שהופכים ספר זה למיוחד במינו.
כעת רק נעצום עיניים ונשמע ברקע את " לילות מוסקבה" ונרקוד לצדם של טאטיאנה ואלכסנדר על גדות אגם הקאמה.



Good-bye, my moon song and my breath, my white nights and golden days, my fresh water and my fire. Good-bye, and may you find a better life, find comfort again and your breathless smile, and when your beloved face lights up once more at the Western sunrise, be sure what I felt for you was not in vain. Good-bye and have faith, my Tatiana.”