כל מה שרצית לדעת על הז'אנר הרומנטי ולא העזת לשאול- מאמר מאת וורד רווה-שמואל.

 שרה וונדל היא בחורה חכמה אחת, חצי מהצמד האחראי על הבלוג המופתי -
 Smart Bitches Trashy Books.
היא כתבה ספר שנקרא באנגלית "כל מה שאני יודעת על אהבה, למדתי מרומנים רומנטיים"
 Everything I know about love, I've learned from romance novels

כמה נקודות מסבירות למה כדאי ואף חשוב לקרוא, לדעתה, רומנים:
רומנים -  להאמין שגם לך מגיע סוף טוב.
הקריאה בהם מפתחת את היכולת להבדיל בין הנסיך לצפרדע.
רומנים אמיתיים הם עדיין אפשריים – בועטים וחיים.
לא משנה כמה רע לך, לפחות לא נחטפת ע"י דוכס סקוטי (אנחנו מניחות).

ההתחלה

ג'יין אוסטין. קודם כול ג'יין אוסטין. גם אח"כ – ג'יין אוסטין (*אנחה כבושה*... קולין פירת', קולין פירת').
לא יודעת אם יש לכן מושג על כמות ההמשכים הנכתבים בשנה לגאווה ודעה קדומה. המון, אם שאלתן את עצמכן. כולל קאוורים בסגנון גאווה, דעה קדומה וזומבים, מר דארסי כערפד ועוד.

גם ג'יין אייר, אם כי האחיות ברונטה היו תמיד דיכאוניות מדי בשבילי (אם עדיין לא קראתן את  The Eyer Affair/ Jasper Ffordזה הזמן והרגע. פנינה.)

אח"כ ויקטוריה הולט (בבקשה שמישהי תגיד שגם היא...), ג'ודית קראנץ, ג'ודית מייקל, רומנים היסטוריים, סאגות בסגנון שנות השמונים (אל תשאלו) מיילס אנד בון, מ' מזרחי  וכן, גם פרחים בעליית הגג. כן.

להגנתי אומר, שאני קוראת הכול. כולל חוברות של מכונת כביסה. קטלוגים בכל נושא ותגיות של קופסאות קורנפלקס.  ספרות יפה וטראש גרו אצלי תמיד בכפיפה אחת ובלי להתלונן.
וברצף הזמן - סקס והעיר הגדולה (היי, אני קראתי את קנדיס בושנל, אשכרה), ברידג'יט ג'ונס, שירת הסירנה, מריאן קייז הגדולה, צ'יק ליט (ז'אנר שלא ברור מדוע לא הצליח להתאזרח פה כראוי לו).
וג'יין אוסטין. תמיד ג'יין אוסטין.

הסבר  ודיון ציבורי עקרוני (?):

יש דיון שלם בסוגיית הרומן הרומנטי - ספרות בעלת ערך או לא. קצת כמו לתת צידוקים למשהו שאין שום סיבה נראית לעין, לדעתי, להצטדק בגינו. בעיניי מדובר בתפיסה תרבותית (גברית?) את מה שאמור להיות נעלה/תרבותי ומה שלא. במפתיע, נושאים בהן נשים מתעניינות יותר מגברים מוגדרים כנחותים. 
כשחמישים גוונים כבש את העולם, מעניין היה לראות איך ההתעסקות התקשורתית התרכזה באספקטים הטכניים ובחיפוש סיבות להתעניינות הנשית. קצת עצוב, שעדיין צריך להסביר שגם אנחנו רוצות, אוהבות, נהנות ואף רוצות לקרא על סקס. 

זה נכון שהנאה אמורה להיות כרוכה בסבל (לא, לא מדברת עוד על BDSM. פוסט אחר) אליבא דה סבותינו הפולניות. ולכן אוטומטית מקומם של ספרים, שגדולתם דווקא בעוצמות הרגש שחווים כשקוראים אותם, בחדרי חדרים חשוכים כסודות אפלים (שוב BDSM? פויה, ילדה רעה).

בסדר, הסורים תמידית על הגדר, ובכל זאת, איך יכול להיות שאומה שלמה לא מאפשרת לעצמה חווית קריאה שכל הערך המוסף שלה "מסתכם" בחיוך ענק בסופה ולב מתרונן (כן, מתרונן!). למה כשזה מגיע לספרים (שלא כמו קולנוע, מוזיקה ובוודאי טלוויזיה) אסור לנו פשוט ליהנות?
כשאנחנו מסבירות שמדובר ברומנים, סקס הומור ורוק נ' רול, פעמים רבות התגובה הראשונה היא "לא, אני לא קוראת שטויות כאלו". ואני חושבת שגם לטראש במלוא הודו יש מקום וסיבה. עובדה, פרק אחד זה כל מה שצריך כדי לשנות את דעת רובן...

בפועל ישנם רומנים רבים הכתובים כל כך טוב, שלקרוא אותם זה תענוג צרוף. הם יכולים להיות מעצימים, מעוררי מחשבה והדמויות שבהם ילכו איתנו ימים רבים. ישנם גם כאלו שהם "סתם" כיף טהור ויש כאלו שהם פשוט לא טובים, אז מה? בשביל זה אנחנו כאן. לברור את הטובים ביותר (כן, אנחנו סובלות כאן עבורכן!)

העולם של הרומנים מחולק לתתי ז'אנר רבים ומגוונים:

עכשוויים (contemporary) – כשמם כן הם. מתרחשים כאן ועכשיו, הדמויות מציאותיות (לא יודעת מה איתכן, אבל ברחוב שלי מסתובבים ללא הרף, מיליונרים צעירים והורסים. גם קאובויים מסוקסים).הסיפור הוא סיפור אהבה, עם טוויסטים ודילמות, בכי וניצחון גדול. וסקס
.
היסטוריים – ג'יין אוסטין + סקס! מי צריך יותר?!?!

על טבעיים – האהובים עליי במיוחד. "ערפדים? לא, לא, זה לא בשבילי" (מייד אנחנו מוסיפות שיש גם מלאכים, אנשי זאב, פיות – זה לא עוזר וורד!), אבל אין כיף כרומן על טבעי. העלילות תמיד עתירות דמיון, האקשן משובח, האהבה גדולה מהחיים והגברים, הו הגברים! רק אגיד כי לעובדה שמדובר בגברים שנמצאים פה מאה או שתיים וכן לעובדה שהם על טבעיים יש יתרונות בבואנו לקרא על סקס.

אירוטים – באמת אני צריכה להסביר?

מדע בידיוני רומנטי – אופרות חלל!! יאיי! חכם, מקורי, תענוג! סקס ללא כוח כבידה בנות....

NA -New Adoults – תת ז'אנר חדש יחסית. בדקו ומצאו, כי רומני נעורים רבים וטובים, נקראים, באחוזים גבוהים, גם ע"י נשים בוגרות. התחכמו להן ההוצאות והמציאו שביל האמצע – ייסורים, אהבה טוטאלית, יסורים – מהצד של רומן הנעורים, סקס – מהצד של הבוגרים, והנה לכן. כל הכיף שבראשוניות עם הכיף של ה.. טוב, סקס.

ויש עוד, M/M (רומן על אהבה בין גברים), פנטזיה רומנטית (פנטזיה קלאסית + רומן), steampunk (מצדיק פוסט נפלא בפני עצמו) ועוד ועוד...

ספרים צריכים להיות.... תניחו לי עם מה צריך להיות.
תפיסתי הרומנטית כבר די מקובעת בגילי, עכשיו אפשר פשוט ליהנות?

טוב, לא באמת חשבתן שאוותר לכן...