דובדבנים- סיפור קצר מאת גל ברקן


תמונת הפרופיל שלה היתה כל כך מתוקה שאמיר ממש היה חייב לכתוב לה. שיער ערמוני אפף את פניה בתלתלים רכים, ועיניים כחולות ענקיות ניבטו אליו מעל שפתי דובדבן. אמיר דווקא לא היה אחד שמתחיל עם בנות בפייסבוק. בכל פעם שנמאס לו מהבחורה שאיתה יצא שלוש או ארבע פעמים, הוא היה צריך רק לצאת לבר עם חבר, וחבורת בנות כבר היתה מדביקה את עצמה אליו לגמרי מעצמה.
זה לא רק שהוא היה גבוה מאד, כמעט מטר תשעים, ולא רק השיער השחור החלק שנשפך כמעט עד לכתפיו הרחבות, ואפילו לא עיניו, שהיו בצבע דבש חתולי. היה לאמיר משהו נוסף, איזו מגנטיות חייתית, שבנות לא פיספסו. הוא לא ישן אף לילה לבד, אלא אם בחר בכך. הוא לא היה עם אף בחורה יותר משלושה חודשים.
לכן, אמיר הפתיע אפילו את עצמו כשכתב למיקה, ואז, כשענתה לו, התכתב איתה כל אותו הלילה, ובזה שאחריו, ובזה שאחריו. החבר'ה יצאו לבלות והוא נשאר בבית לדבר עם מיקה. אחרי חמישה ימים הוא הרגיש כבר שהוא מכיר אותה לגמרי – בת יחידה להורים אקדמאים, סטודנטית לפילוסופיה, מזל תאומים, פנויה. פנויה!
את הנסיונות של אמיר לדחוף את השיחה לנושאים אינטימיים יותר, כפי שהיה רגיל עם בנות אחרות, הדפה מיקה בקלילות, עד שלבסוף הוא כתב לה: "תקשיבי, אני מת לראות אותך."
"למה לא אמרת קודם?" היא חייכה לו בסמיילי. "מלון לגונה, עשר, מחר. אסמס לך קודם את מספר החדר."
אמיר היה בשוק. הוא, שתמיד היתה לו תשובה שנונה, הצליח לענות רק: "סבבה."
למחרת אמיר הסתובב כל היום כמו זומבי. הוא לא הצליח לחשוב על שום דבר מלבד על הפגישה עם מיקה בלילה. איזו בחורה קובעת עם גבר שהיא לא מכירה במלון? האם יכול להיות שמדובר בעקיצה? האם היא "מקצוענית" ותדרוש ממנו כסף? לא היה שום דבר במה שאמרה שרמז על כך. אמיר הפך והפך במוחו את השיחות ביניהם, ולא הצליח להבין.
בחמישה לעשר, כשכבר היה בלובי, הגיעה הודעת הטקסט עם מספר החדר, ואמיר עלה, לא בלי חשש קל. הדלת היתה פתוחה מעט, ואמיר דחף אותה, נכנס וסגר אותה מאחוריו.
החדר היה כמעט חשוך לגמרי. משני צידי המיטה הרחבה דלקו נרות אדומים על השידות, ואור עמום בקע מדלת חדר האמבטיה, שהיתה פתוחה מעט. קולה של מיקה בקע מאחוריה: "היי. תתפשט ותיכנס למיטה. אני תיכף באה."
אמיר רצה לומר לה: "שניה, בואי נשב, נדבר, נשתה משהו..." אבל הוא שתק ונכנס למיטה, עורו השחום בולט על רקע הסדינים הלבנים. הוא בקושי הספיק לסדר לעצמו את הכרית כשמיקה יצאה מחדר האמבטיה. לרגע, הוא לא היה בטוח שזו מיקה. היא נעלה מגפי עור שחורים בעלי עקבי סיכה, שהגיעו עד ירכיה, ומהם עלו ביריות תחרה שחורות. חוטיני שחור ומחוך עור שחור השלימו את המראה. על ידיה היו כפפות משי שחורות. שיערה של מיקה נראה כהה, שחור כמעט, משוך לאחור ואסוף במהודק, והוא הבליט עוד יותר את עיניה הכחולות הענקיות, שהיו מוקפות איפור שחור כבד. שפתי הדובדבן שלה היו עכשיו אדומות כמו דם ומבריקות.
אמיר לא יכול היה להוריד ממנה את עיניו: "מיקה? מה..."
אבל היא הניחה אצבע אחת עטויה כפפה על פיו, ולחשה באוזנו: "ששששששש. בלי מילים."
היד החליקה במעלה זרועו, ולפני שהספיק להבין מה קורה מצא עצמו אמיר קשור למסעד המיטה בשני צעיפי משי. שפתיה של מיקה השאירו שובל אדום על פנים זרועו ועברו מטה אל צווארו וחזהו. צמרמורת עברה בגופו כשמיקה נשכה קלות את הפטמה הימנית שלו, ואז את השמאלית, ולשונה ירדה מטה, משאירה עליו שובל רטוב וסמור, עד ששקעה בתוך הטבור שלו. אמיר עצם את עיניו ובלי ששם לב ניסה להקשית את גבו כדי לקרב את שפתיה של מיקה אל אברו, שפעם כבר, זקור ורותח, משתוקק למגע, אבל מיקה התרוממה ונעמדה על ברכיה מול פניו. החוטיני נעלם, וריח של דובדבנים עלה מבין שפתי הפות שלה, שהיו בדיוק מול עיניו. הוא הושיט את לשונו החוצה כדי לטעום, והעביר אותה מעלה עד שמצא את הנקודה הנוקשה של הדגדגן שלה. היה לה גם טעם של דובדבנים. מיקה גנחה קלות, תפסה את שיערו הארוך בשתי ידיה וקירבה את ראשו עוד יותר. אמיר ציית לה והחל להניע את לשונו מהר יותר ויותר, ומיקה זרקה את ראשה אחורה וגנחה. אמיר יכול היה להרגיש את ירכיה של מיקה רועדות משני צדדיו, וחשב שהיא בטח תגמור מיד, אבל מיקה משכה אותו ממנה, הסתובבה ולקחה את אברו הנוקשה בפיה. אמיר החניק בקושי צעקה כשהיא החלה להחליק על האיבר בשפתיה, משאירה עליו עקבות שפתון אדום כדובדבן. לרגע היא הוציאה אותו וליקקה אותו בלשונה לכל אורכו, ואז שוב פנימה, עמוק יותר. אמיר גנח פעם אחת, כי אחר כך כבר היה הדגדגן של מיקה שוב מול פיו, והוא נישק אותו, מצץ אותו וליקק אותו לסירוגין, מרגיש את מיקה בצד השני גונחת בעוד היא מוצצת את הזין שלו, וזה היה יותר ממדליק, זה היה בלתי אפשרי. גניחותיה של מיקה הפכו רמות ותכופות יותר ויותר, ושוב רעדו הירכיים שלה. היא הפסיקה למצוץ ורק אחזה בירכיו ורעדה, ואז בקעה ממנה יללה רמה וארוכה, ואמיר הרגיש איך היא פועמת כולה בקצב האורגזמה.
מיקה שכבה עליו לרגע, ראשה על בטנו המוצקה והחלקה, והחזירה לעצמה את האוויר, אבל אז היא העבירה רגל אחת מעליו, ובשניה אחת הוא היה בתוכה, והיא היתה רכה וחלקה ורטובה, כמו כל אישה שבדיוק גמרה חזק וארוך. היא ישבה עליו בעיניים עצומות, ונעה לאט לאט מעלה ומטה. כדורי שדיה נמלטו מתוך המחוך קודם, כשאמיר לא שם לב, ועכשיו הפטמות הורודות שלה ביצבצו מעל העור השחור בניגוד מושלם. היא ליטפה את עצמה בידיה ושיחקה בפטמות באצבעותיה, צובטת אותן ברכות. עיניה היו עצומות ופיה פתוח קמעה. מעלה ומטה היא נעה על הזין שלו, ובכל פעם היא נעה קצת יותר מהר, הכניסה אותו קצת יותר עמוק והוסיפה לתנועה עוד פיתול של האגן שלה. גם אם היא לא היתה מורה לו לשתוק, אמיר לא היה מוצא מילים ברגע הזה. הוא לא זכר מה הן מילים. הוא ידע רק מה הם עצבים בוערים וטירוף חושים. הוא גנח בלי שליטה ועם כל תנועה שלה הרים את האגן לקבל אותה, להשחיל אותה עליו. הוא לא הבין איך הוא עדיין מחזיק מעמד, אבל נראה היה שמיקה קוראת אותו. היא הפסיקה לזוז והחלה להסתובב לאט על הזין שלו כאילו היה ציר. התנועה היתה זרה לו, אבל התחושה היתה מדהימה. כשהשלימה סיבוב שלם היא נרכנה לנשק אותו והוא נענה לה ברצון, ואז היא השלימה עוד חצי סיבוב ונעצרה כשגבה אליו. פלחי הישבן הלבנים שלה בלטו כמו שני ירחים מבעד לתחרה השחורה של הביריות, ואמיר חשב לעצמו לרגע שזה מראה שהיה מוכן לראות מדי לילה, אבל אז היא חזרה לשפד את עצמה עליו, מעלה ומטה וקצת קדימה ותנועה קלה של האגן לסיום, והוא הרגיש איך קירות הנרתיק שלה מתהדקים סביבו כשהיא התקרבה לשיא נוסף, וגם הוא כבר לא יכול היה להחזיק מעמד. מיקה התכופפה קדימה ונעצה את עצמה עליו שוב ושוב, גונחת בקול, או אולי היה זה הוא שגנח, או אולי שניהם, וברגע הבא הוא התפוצץ בתוכה וגמר בצעקה, והיא איתו.
אמיר שכב שם, נושם בכבדות ומרגיש עדיין את ההתכווצויות בנרתיק שלה כמו תנועות סחיטה עדינות. עיניו היו עצומות, ומולן ריקדו אינספור נקודות אדומות כמו דובדבנים בחושך.



מקור תמונה ---> http://tinyurl.com/pumq73y