ראיון עם וורד וגלי מהוצאת הספרים א(ה)בות

ראיון עם וורד וגלי מהוצאת אהבות

איך בוחרים ספר ומחליטים לתרגמו?

ככלל, כל התחום הזה של הרומנים על כל תתי הז'אנרים שלהם, הוא תחום שאנחנו מכירות שנים ולכן יודעות איפה לחפש את הספרים. אנחנו קוראות המון בלוגים, ירחונים מקצועיים, Goodreads כמובן ודגות את הספרים שמעניינים אותנובנוסף, אנחנו עובדות עם סוכנויות בארץ, שמייצגות מו"לים וסוכנים בחו"ל ומקבלות ספרים לבדיקה.

האם זו הדרך שכל הוצאה עובדת לגבי תרגום ספר?
תלוי בגודל ההוצאה.
התהליך הוא דומה. ככל שההוצאה גדולה יותר, יש יותר אנשים שקוראים, הם נקראים לקטורים.


מה לגבי המלצות אתן מעוניינות לקבל המלצות לגבי ספרים לתרגום?

תמיד. אנחנו קוראות המון ספרים ובהחלט יהיה נחמד לקבל המלצות מהקהל של הקוראות.


למה לפי דעתכן הז'אנר הרומנטי-אירוטי הישראלי חלש בארץ?

זה עניין של מסורת, תרבות וכו'.
התפיסה בארץ לגבי ספרות זו היא קצת מיושנת. מה שהוא לא "איכותי" (גם אם רק עושה קולות של איכותי) זוכה לקיתונות של זלזול.יש בורות בכל הנוגע לז'אנר. הוא מתויג אוטומטית כזבל, כמיותר וכו'.זה מרגיש כאילו ספרות, אסור שתהיה לשם הנאה בלבד. היא חייבת להיות עם "ערך מוסף", אחרת אין לה ערך.
אנחנו חושבות שלהפך - יש מקום לפנטזיות, רגשות וגם סקס נפלא. לדעתנו זה מוסיף תבלין הכרחי לחיים.

מצחיק ש-50 גוונים הפך לרב מכר גם בארץ אבל אירוטיקה ישראלית אסור!
50  גוונים הוא לא באמת אינדיקציה, כי הוא נישא על גלי הייפ מאוד גבוהים מכל העולם וכולם רצו לדעת במה מדובר. מה שכן עשתה הטרילוגיה, היא פתחה פתח לנשים שלא קראו מעולם את סוג הספרים הזה ויראו כי טוב.
אבל השוק והביקוש גדל מאוד.
זה הולך ומשתנה, הקוראות נפתחות לספרים רומנטיים, אני חושבת שיש כמיהה סודית לזה כבר הרבה זמן ולאט לאט עוד ועוד בנות "מרשות לעצמן" לגשת לספרים כאלה.
אני חושבת שיש רעב לז'אנר הזה בארץ והתרגומים באים ממש בטפטופים.

בעולם, הספרים בז'אנר - וחשוב לציין שכשאני אומרת ז'אנר אני מדברת על הכל - אירוטי, פאראנומל, היסטורי, מתח ועוד, הם רבי מכר מטורפים.NYT, USA Today וכו'. כנסים שנתיים (אולי נארגן כנס?) וסופרות נערצות.
אולי יום אחד גם פה. טוב, זה לוקח זמן הפקה של ספר. בייחוד אם רוצים שתהיה הפקה איכותית הוא עניין של כמה חודשים. אני מניחה ששנה הבאה דברים יראו כבר אחרת.

אנחנו נשמח לכנס בארץ. אנחנו עוקבת אחרי בלוגריות אמריקאיות ודי מקנאות בהן. כמות הספרים שהן מסקרות. כמות הגיבורים.

איזה כיף אה...אני אגיד לך, צריך לקדם את כל נושא הספרים האלקטרוניים. לדעתי זה מה שייקדם את כל הז'אנר בארץ. זמין, זול ואפשר לכתוב הערות. ספר אלקטרוני בעברית עולה בממוצע 37 ש"ח. אם ייקנו הרבה, אפשר יהיה להוריד את המחירים כי האחוזים מתחלקים בצורה הוגנת יותר (שלא כמו ברשתות הגדולות). ואז אנחנו באמת מתקרבים למחירי 4 ב- 100. ועדיין, ספרים אלקטרוניים זמינים מייד, הולכים איתך לכל מקום, אפשר לסמן בהם הערות, לשתף עם חברות ולא צריך לכרות עצים או לארגן חדר בבית בשבילם.

מה הקריטריונים כדי שספר יתורגם? או יותר נכון מה הקריטריונים לספר טוב?
קומבינציה של - עד כמה אנחנו אוהבות אותו, עד כמה הביקורות עליו טובות וכן, גם עד כמה הוא מצליח בעולם.

עוד משהו שאתן רוצות להוסיף שלא שאלנו.
חשוב לנו להגיד, שפתחנו את ההוצאה בגלל האהבה הגדולה שיש לנו לתחום ושאנחנו מקוות שהאהבה הזו תתרחב ותצמח.
אה ו... שמתוכננות הפתעות גדולות בספרים שיתורגמו.

הסבר קצר על חוק הספרים למה וכמה: 

עד חוק הספרים החדש - הרשתות היו עורכות מבצעים. ספר שלא היה במבצע היה נדחק לסוף החנות או למדף, כך שההוצאות היו נאלצות להכניס ספרים למבצעים.
על כל ספר במבצע גבו הרשתות 70% ואף יותר. ובשבוע הספר אף למעלה מ 80%. 4 במאה לדוגמא - כל ספר 25 שקלים, 70% מהם לרשתות. ממה שנשאר להוצאה צריך לשלם תמלוגים, הדפסה, הפצה וכו׳. תעשו את החשבון. לכן המחירים הקטלוגים של הספרים היו חייבים להיות גבוהים, כי אף אחד לא באמת שילם מחיר קטלוגי ואחרת אי אפשר אפילו לכסות את ההוצאה של הספר.
המשוואה היא פשוטה, אין רווחים = אין ספרים. חוק הספרים החדש אמור היה לשים סוף לעניין, הבעיה היא שהוא הגביל רק את המבצעים לספרים חדשים, ולא את האחוזים שהרשתות גובות. חשבנו שהם יגבו פחות ואז נוכל להוריד מחירים משמעותית, אך סטימצקי הודיעה שהיא תמשיך לקחת למעלה מ 60% וצומת אחריה. הנושא חזר לשרה ולכנסת ויש נסיונות להגביל את הרשתות.
בינתיים מה הפתרון?
א. כן, ספרים אלקטרוניים. זולים יותר וחלוקת האחוזים הוגנת יותר. היתרונות לדעתי הם רבים, אבל זה פוסט נפרד.
ב. לקנות ברשת, באתרים של הרשתות, באינדיבוק וכו׳. 10% הנחה ומשלוח חינם. האינטרס אמור להיות משותף לכולם, קוראים, הוצאות ורשתות שיווק - ספרים טובים, במחירים שפויים. דרך אגב, אני יודעת שמאוד פופולרי להעביר קבצים פירטיים, אני בטוחה שאתן מבינות, שגם ככה הרווחים קטנים, אנשים רבים עובדים קשה על הספרים ולא הוגן בעיניי שלא יקבלו על כך תגמול. זה אף פוגע בנסיונות של כולנו לקדם את הז׳אנר בארץ.

וקצת על תחרה וצבע וספרי ההמשך (מתוך הדף של תחרה וצבע בפייסבוק):

כמה מילים, על זכויות יוצרים ועל הפגיעה בהן. הרשו לי לשתף אתכם בכמה מילים בתהליך היציאה לאור של תחרה וצבע, ובעניין זכויות היוצרים שנלווה לסיפור.לפני שנה ישבתי וכתבתי את הטרילוגיה האירוטית הראשונה שלי. כשהגיע שלב ההוצאה לאור, בחרתי בדרך לא שגרתית, והעליתי לאינטרנט את שלושת הספרים למכירה. הספרים נמכרו באתר מנדלי, וזו גם הסיבה שיש מי שקראו את שלושתם. לשמחתי, הוצאת "אהבות" בחרו להוציא את "תחרה וצבע" לאור, הספרים ירדו מכל האתרים בהם נמכרו לטובת עריכה והכנה לדפוס. כיום ניתן לרכוש רק את תחרה וצבע, אבל יש קוראות שלהן יש את שלושת הספרים. אני מבינה את הרצון והתשוקה של מי שמחכה לספרי ההמשך, לקרוא אותם, אבל אסור לאף אחת ולאף אחד, למכור אותם. לא לצלם, לא להפיץ, לא לשכפל. כלום .הספרים עוברים עריכה, הגהה, תוספות, וכן, זה לוקח זמן ואני יודעת שאתן משתוקקות לקרוא כבר את זהב ודיו, ואת פנינה ומשי. אבל אני מפצירה בכן לא להשיג אותם באופן לא חוקי.אני לא חושבת שאני צריכה להוסיף במילים כמה עצוב לי, לראות את זה קורה.אז אני פונה אליכן בבקשה. אם יש לכן את הספרים אל תפיצו אותם. תנו לנו את הנשימה הזאת שאנחנו זקוקות לה כדי להוציא אותם אחרי שנעבוד עליהם קצת. ובבקשה, אם עוד לא קראתן, אל תרכשו אותם בצורה פיראטית. זה פוגע בנו, גם בכיס וגם בלב.  

תודה, אילת סווטיצקי