על האי מאת טרייסי גרביס-גרייבס

הספר הזה ישב ברשימת הספרים הוירטואלית שלי “לקריאה” כבר זמן מה .
פגשתי אותו לראשונה בחנות ספרים באילת, במהלך חופשה לפני כמה חודשים, אבל משהו בו לא משך אותי לקנות אותו.
בסוף יצאתי עם אסון יפיפה, איזי ו-אהבה ברחוב דבלין.
 
לפני כמה שבועות חברה המליצה ואמרה שהיא שמעה עליו דברים טובים ושכדאי שאני אקנה אותו.
אז קניתי.
וגם אחרי שהוא הגיע אלי בדואר הוא ישב לו קצת על המדף עד שהתחלתי לקרוא אותו. כאשר סיימתי לקרוא אותו לפני יומיים נתתי לעצמי פליק למצח ביחד עם “למה חיכיתי עד עכשיו???”.
 
ב”על האי” אנחנו פוגשים את אנה וטיג’י.
אנה בת ה-30 היא מורה לספרות שנמצאת בתוך מערכת יחסים שכבר כמה שנים לא מתקדמת לכיוון שהיא רוצה ומחליטה לקחת פסק זמן ולנסוע עם משפחתו של נער בן 15 שמחלים ממחלת הסרטן כדי ללמד אותו את החומר אותו הפסיד במהלך הטיפולים.
טי-ג’י הוא נער בן 15 שמחלים ממחלת הסרטן ומצטרף להוריו לחופשה באיים המלדיביים.
אנה וטי-ג’י נפגשים בשדה התעופה כדי לעלות על טיסה שתיקח אותם מארה”ב לאיים המלדיביים המרוחקים. אסון שקורה לטייס גורם למטוסם להתרסק בלב ים ולהיסחף אל אי מבודד שהוא אחד מאלפי האיים המלדיביים.
 
על האי הם לומדים איך לשרוד ולהסתגל לחיים על אי בודד בלי הדברים המוכרים. במהלך השהות בת כמה השנים באי מתפתח בינהם סיפור אהבה.
עכשיו… לפני שאתם חושבים לעצמכם “אבל הוא קטין!!!” סיפור האהבה בינהם מתחיל רק שהוא בן 18. אז הכל כשר.
 
זהו סיפור אהבה מקסים ולא שגרתי בנוף הרומנים אשר מתרחש על אי בודד בתוך ההתמודדות של שני אנשים שמסתגלים למציאות חדשה שהם לא יודעים כמה זמן הם ישהו בה והאם יצאו ממנה בחיים. אהבה וחיים בין תקווה לייאוש.
לאחר כמה שנים באי מתרחש אסון טבע אותו כולנו זוכרים מלפני כמה שנים אשר בעצם היה גלגל ההצלה של אנה וטי-ג’י והחזיר אותם אל ארה”ב ואל חיק משפחותיהם.
עכשיו הם צריכים להתאקלם חזרה לחיים אליהם הם כל כך קיוו לשוב אבל זה לא פשוט. לא פשוט שיש סיפור אהבה שגורם ללא מעט אנשים להרים גבות ולבקר.
 
מה היה בספר היפה הזה שפשוט עבד עבורי?
פרקים באורך מושלם ולא מייגעים שכל פרק מסופר פעם מנקודת מבטה של אנה ופעם מנקודת מבטו של טי-ג’י.
התיאורים היו בכמות טובה מספיק בשביל להשאיר גם מקום לדמיון שלי לעבוד ולא ארוכים ומעייפים.
וכמובן הכתיבה הזורמת והסוחפת של הסופרת.
 
משפטים כמו “רומן סוחף שלא תוכלו להניח מהיד” מרתיעים אותי עם ההבטחה הגדולה שבהם. ומה יהיה עם אני אפרוש באמצע ואניח אותו?
אבל לשמחתי כאן התבדיתי ובגדול! הפעמים שהייתי צריכה להניח אותו מהיד היו כאשר השעה הייתה כבר מאוחרת בלילה ולמען העיניים היפות שלי לא רציתי שקיות תחתן.
 
כל המילים שכתבתי כאן לא מרגישות כאילו הצלחתי להעביר את ההרגשה שלי לגבי הספר.
האם אפשר לעשות העתק הדבק לרגש שלי?
או פשוט להגיד לכם: לכו תקנו אותו/תשאילו אותו מהספריה ותקראו אותו.
 
הספר באינדיבוק ---> על האי